לחם להמונים

פעם בשבוע נכנס אסף נחשון למכולת ביבנאל, קונה מדף לחם שלם, ומשאיר אותו בחנות. דרך הפייסבוק הוא הצליח להפוך את המנהג למיזם פורץ דרך, שמתפשט בימים אלו ברחבי הארץ. "זה לא רק פתרון לכאן ועכשיו, זה יכול להיות פתרון לדורות, להבטיח שבאמת לא יהיה בן אדם רעב"

בצפון הארץ, לא רחוק מהכנרת, בפאתי הישוב הותיק יבנאל, ניצב לו אוהל בתוך מטע זיתים שיושב על אחד מהרי נפתלי. באוהל הזה גרים אסף נחשון, אשתו, ארבעת ילדיו, וילד נוסף בצורת מיזם חדש. המיזם 'לחם לכולם, לחם אחיד חינם' בימים אלו יוצא מרשותו ומנסה לטעת שורשים בכל רחבי הארץ. המיזם מנסה לפתור את בעיית הרעב בדרך מקורית. הרעיון – כל אחד שרוצה לקנות לחם וידו אינה משגת, יכול לקחת לחם אחד מהמדף שעליו כתוב 'לחם אחיד חינם'. איך? כי נחשון, כבר חצי שנה נכנס למכולת בישוב, בכל שבוע, וקונה מראש את כל הלחם האחיד. בנוסף, נחשון הציב קופה קטנה עם הכיתוב 'לחם לכולם', כמו קופת צדקה, שבה יכולים הלקוחות 'העשירים' במכולת לתרום כסף לטובת הפרויקט. את הרעיון הזה הוא פרסם לאחרונה בפייסבוק. המהלך גרר התלהבות גדולה בקרב אנשים בכל רחבי הארץ – מרמת הגולן, דרך נהריה ועד אשדוד. נחשון לא ציפה שהרעיון יתפשט בתפוצה כזו.

נחשון, בן 34, הוא חוזר בתשובה שחיפש דרך לתרום את כספי המעשר שלו, וכך נקנו כיכרות הלחם הראשונות. לאחר תגובתו הנלהבת של בעל המכולת, הגיעה בקשה להגדיל את הכמות, עד שבשלב מסוים הסכום ששילם למכולת כבר עבר את כספי המעשר. לכן הוא פנה למשפחה ולחברים, שהסכימו להצטרף. "ככל שזה התגלגל נוצרו לי עוד רעיונות בראש למה אפשר לעשות", הוא מספר בהתלהבות. הוא אמנם כרגע מתמקד בלחם, אבל בעתיד הוא מתכוון להרחיב את זה למוצרים נוספים.

הפרויקט כולו מבוסס על תרומות והתנדבות. לשם כך, נחשון נפגש עם כל אדם שיכול לסייע לו בעניין – מבעלי ממון, דרך אנשי מקצוע, ואפילו עם כאלו שמארגנים מעגלים לשינוי תודעה. כולם יכולים לתרום בדרכם. הוא שלח מכתבים לאין ספור פוליטיקאים מכל קשת המפלגות. נכון להיום אף אחד לא חזר אליו. משלא נענה, כיוון את הכוחות לרשויות מקומיות, ובעיריית אשקלון כבר החלו גישושים. במקביל, הוא נפגש עם מומחה עולמי לרעב, שמנסה לקדם את הנושא באו"ם, ועודד אותו להפיץ את הרעיון בפלטפורמות חינוכיות: בתי ספר ותיכונים. הוא מסביר את הרעיון לפי מושגים מהיהדות. ב'אתערעותה דלעילא' הכוונה התעוררות מלמעלה, שמכוונת מהשמים. ב'התערותא דלעילא' הכוונה שמלמטה זה מגיע, מבני האדם.

מיבנאל ועד ארה"ב – לא יישאר אדם רעב

הרעיון של שינוי שמתחיל במכולות טוב ויפה, ועובד בארבעת המכולות שנמצאות בישוב השלו. אבל המכולות מהדור הישן הולכות ונעלמות מהנוף, בעיקר בערים הגדולות, שהרשתות שונות השתלטו עליהן כבר ממזמן ותחושת הקהילתיות גם היא קיימת פחות. הוא ניסה לפנות לרמי לוי, ללא הצלחה. הוא יודע שהפתרון שלו נשמע נאיבי, אך מעיד כי ככל שהוא מתקדם בנושא, הוא מבין שיש לו זכות קיום במציאות. נחשון מספר על חבר נזקק ביבניאל, שקשה לו לסגור את החודש. למרות זאת, "הוא כל כך שמח כל פעם שהוא רואה אותי, הוא מחזק אותי, תמשיך לנסות, הלוואי שהייתי יכול לעזור לך יותר". הדרך בה בחר מונעת את המבוכה שמרגישים נזקקים, בניגוד לבית תמחוי. אבל כמו בכל מקום בו יש ישראלים, יש גם כאלו שמנסים להתחכם. "פעם אחת בא איזה עשיר לבדוק בצורה מאוד פרובוקטיבית – 'ומה אם אני רוצה לקחת לחם לכלב שלי?', אז בעל המכולת הסתכל עליו, וזרק לו איזה משהו, 'לך מפה' ".

עם הזמן התגבשו למיזם חוקים וכללים משלו, מתוקף המציאות שבשטח והמבנה הקהילתי שמכתיב ומאפשר את קיום הפרויקט. לכל אחד מותר לקחת רק יחידה אחת, אם זו משפחה מועטת יכולת או מרובת ילדים היא יכולה לקחת יותר. מאחר ובעל המכולת מכיר את האנשים, הוא יודע למי לתת ולמי להגיד לא. משום שזו קהילה, שמחברת ומאחדת בין האנשים, פועלים מנגנוני אכיפה פנימיים וכך גם נמנעות שחיתויות שקשורות לחלוקת המזון.

אמונה נוספת שמנחה את נחשון היא שכאשר אדם עסוק בהישרדות, הוא אינו יכול לפתח את עצמו. "ברגע שאין לאדם לחם על השולחן אז הוא לא שם, כל עולם הרוח שלו גמור לגמרי, מה אתה מצפה ממנו". הוא מזכיר את התפיסה של 'עניי עירך קודמים', ומסביר שזהו רק הצעד ההתחלתי, כמעגל שמתפשט החוצה. "זה מתחיל עם המשפחה שלך, אם אתה יכול לדאוג למשפחה, הלאה - תלך לשכן, והלאה, עד שזה יגיע לאפריקה ולא ימותו 18 מיליון בשנה". נחשון מדגיש שהמיזם שהוא מקדם הוא לא רק פתרון לכאן ועכשיו, אלא גם "יכול להיות פתרון לדורות, זה יכול להבטיח שבאמת לא יהיה בן אדם רעב".

כדי להגיע בסופו של דבר לאפריקה הוא תירגם לאנגלית את המסמך שכתב ושלח אותו למקומות בחו"ל, ואף תירגם אותו לערבית בעזרת גוגל טרנסלייט ושלח לירדן. "יש לי מלא מלא תכניות ואני פשוט לא מספיק, ואם הייתי יכול הייתי שולח לכל מדינה בארה"ב, לכל מדינה באירופה. הייתי מוצא מישהו ערבי שיתרגם, אבל אין לי זמן לעשות את הכל", הוא אומר בצער מילים שמראות עד כמה נחוש הוא לקדם את הרעיון. מצד שני, הוא רגיש להתרחשויות ולשינויים שבאים מעצמם.

לגור באוהל בלי משכנתא על הראש

הפגישות, סיעורי המוחות ופיתוח הרעיונות נכנסים בתוך השגרה העמוסה של נחשון. הוא עבד במשך שנה כמורה לתנ"ך בחינוך הממלכתי, הבין שזה לא בשבילו, עבר לחינוך האנתרופוסופי וכיום הוא מלמד את ארבעת ילדיו בבית, משרה מלאה בכל שעות היום והליל. אז איך הוא מתפרנס ועוד נשאר כסף כדי לסייע לאחרים? כאמור, המשפחה גרה באוהל בשטח חקלאי. עד לא מזמן לא היה חשמל והשירותים בכלל עשויים מקומפוסט. המשפחה לא משלמת שכר דירה, אין לה משכנתא, ובני הזוג משכירים דירה שמכניסה להם מספיק כסף לכיסוי הוצאות האוכל והרכב "שהוא קצת מקרטע". אשתו של נחשון מעבירה פעילויות למבוגרים בבית אבות בישוב וכך מסייעת בפרנסת הבית. החלום שלה היה לגור באוהל כזה, והם הצליחו לא רק להגשים את החלום, אלא גם לחיות חיים ללא שעבוד לחובות והלוואות.

אולי האדם שעומד בראש הפרויקט והחיים שבחר לעצמו מסבירים את החדשנות שבו, למרות המרחק הגדול בין החיים באוהל מבודד כביכול לבין השימוש בפייסבוק כמנוף לפרויקט חברתי. "איך חבר שלי אמר לי פעם? 'אתה חי באוהל, אתה לא עובד, אתה מגדל את הילדים בבית. החלטת פשוט לשבור את כל המיתוסים, נכון?'"